באהבת-יה אנו מכירים בכך שלא נוכל למצא בעולם שניי בני אדם שיסכימו על כל דבר ודבר ביחוד כשמדובר בנושאים הנוגעים לדת ואמונה. כך גם בעם ישראל, לכל אחד ואחד יש את דרכו הוא בה הוא בוחר להבין, או לא להבין את אלהים; למעשה, מספר הדעות השונות ביננו שווה למספר החברים שבנו.

יש ביננו כאלה המאמינים כי השוני ביננו הוא אסון לאומי; אך האמת היא שזה לא צריך להיות אסון בכלל; אם אנו חיים את חיינו עלפי עקרונות של סובלנות, אהבת הזולת, שוויון וחירות הפרט; הריי שהרב-גווניות ביננו היא בעצם חוויה מרוממת.

באהבת-יה אנו מנסים לעודד סובלנות ולקרב-לבבות בין כל הקבוצות השונות בישראל. אנו מאמינים כי השינאה יסודה בבורות וההדברות היא המפתח לסובלנות, לכבוד הדדי ולאהבה בעמינו. אם רק ננסה להקשיב אחד לשני נמצא כי יש לנו הרבה יותר סיבות להתאחד מאשר להבדל. איש מאיתנו לא צודק בכל ואיש מאיתנו לא טועה בכל; כל אחד מאיתנו יכול ללמוד משהוא מהאחר; וגם אם השני טועה; תן לו זמן להגיע להבנתו בזמנו הוא. מתוך כפייה לא נשיג כלום; ברב המקרים עלינו פשוט להסכים כי איננו מסכימים. האמונה אינה יכולה לבא בכח, אלה מתוך אהבה ואינך יכול לכפות אהבה אך אפשר ללמד אהבה וזה מה שאנחנו עושים כאן.

בעולם וגם בישראל ישנם הרבה אירגונים שמטרתם לקדם סובלנות, שיווין וחירות. כולם אירגונים חשובים וחלקם אפילו הצליחו להשיג השגים חברתיים ניכרים.

אהבת-יה היא אירגון קצת שונה; אירגון המושתת על עקרונותיו היסודיים של מורשת ישראל; אנו נגשים לעינין הסובלנות, הכבוד ההדדי, השיוויון, אהבת הזולת וחירות הפרט מתוך הכרה כי ערכים אילו הנם ערכים מן התורה והם מצוות אלהים. איננו משתייכים לשום גוף פוליטי וגם לא לשום גוף דתי. אנו מעונינים בקרוב לבבות בין כל הקבוצות השונות בישראל; ובקידום סובלנות, שיוויון, אהבה וחירות. אנו מאמינם כי זאת היא דרכו של אלהים ומן הסתם זו גם הדרך בה אלוהים מצפה מאיתנו לנהוג באופן אישי ואחד כלפי השני.

אהבת-יה הציבה לעצמה מטרה; לעבוד בשקידה להגשמתם של הפסוקים המתיחסים לשיבתם וקבלתם של "נדחי ישראל"; יחידים וקבוצות המזהים עצמם כחלק מישראל ונאחזים בעקרונותיו היסודיים של עם ישראל.

מדינת ישראל, ארץ ישראל וירושלים הם המרכז הפיזי והרוחני של כל ישראל. מדינת ישראל חייבת להכיר בעובדה כי לעם ישראל גוונים שונים ואין פסול בכך. חובתה המוסרית של מדינת ישראל היא להתיחס בשיוויניות מלאה לכל הקבוצות השונות בעמינו. לא יתכן שקבוצה מסוימת תקבל סמכות מהמדינה להכתיב לאזרחים איך לקיים את מסורתם. לא יתכן שבמדינת ישראל תהיה העדפה חוקית לקבוצה זו או אחרת ולא יתכן שמדינת ישראל תשלול את זכותם הטיבעית של אזרחייה לבחור בעצמם את זהותם הדתית באופן פרטי.

אהבת-יה מאמינה כי קריאתינו לסובלנות, כבוד הדדי, שיוויון, אהבת הזולת וחירות הפרט בעם ישראל היא המטרה הנעלה והחשובה ביותר של דורינו.

אנו מאמינים כי למרות כל האיומים החמורים מצד אויבינו; האיום הגדול ביותר לקיומינו דווקא בא מתוך תוכנו; והוא נובע מהתפוררות חברתית, ממשבר רוחני, מוסרי, מניכור חברתי, ממירמור, מכעס ושינאה בין קבוצות שונות בעם.

אנו מאמינים כי בעיה זו נובעת ברובה מתוך מדיניות מפלה במדינת ישראל; מדיניות המקנה לקבוצה דתית אחת סמכות על אזרחים אחרים, מדניות הנותנת העדפה לקבוצות דתיות מסוימות, מדניות השוללת מן האזרח את זכותו הטיבעית לבחור את זהותו האישית.

אנו מבינים כי מדיניות זו הומצאה בתחילתה כמנגנון הגנה נגד כוחות רשע שאיימו בכל דורותינו ועדיין מאיימים להכחיד את עמינו.
מתוך הפחד שנכחד; השתדלנו להקים סביבינו מעין גדר דתית לאומנית מדומה; גדר מדומה שתגן עלינו מן האויב שבחוץ ושגם שתשמור את בנינו בפנים. האם הצלחנו?

היום, במלאת שישים שנות עצמאות הרי זה ברור שהגדר המדומה שיצרנו לא הרחיקה את אויבינו מעלינו וגם לא התישה אותם; איביינו ממשיכים להציק לנו; הם ערמומיים, מתוחכמים ומסוכנים לא פחות מבעבר.
וכמו כן הגדר המדומה הזאת אינה מצליחה לשמור גם את בנינו בתוכה; בנינו מציצים מבעד לגדר, הם חוצים את הגדר וגם עוברים מעבר לגדר; והיום יותר מאי פעם בעבר; לא רק שגדר זו אינה מונעת מהם לעזוב את המסורת; אלא שבמקרים רבים היא בעצם הסיבה לעזיבה של הטובים שבהם.
התפשרנו על ערכינו מתוך פחדים וחוסר אמונה; הפלינו את אחינו ואחיותינו, דחינו את בנינו ובנותינו, השחטנו את עצמינו ואיבדנו צלם אנוש!

אהבת-יה קוראת לכל ישראל לנתוש את מדיניות הפחד! אנו קוראים במיוחד לאלה הטוענים כי האמת איתם; אם אכן אתם מאמינים באמונה שלמה אז למה הפחד? האם אמת אדוני יכולה לחלוף מן העולם? האם יש רשע שיכול להמציא שקר טוב יותר מהאמת? הרפו מן הפחד ותראו שהקדוש ברוך הוא יתן לנו שלום! הרי אהבת אדוני אינה כופה את עצמה, אלוהים בכבודו ובעצמו נתן לכל אחד מאיתנו את חופש הבחירה; ואם אלוהים נתן; מי אנו שנשלול זאת אחד מהשני? באהבה תמיד נשיג יותר!

ואהבת לרעך כמוך! אנו חייבים לקבל אחד את השני באהבה, למרות המחלוקות וחוסר ההבנה, אנו חיבים לעשות שלום בית; זו היא חובה לאומית! זו היא שעה גורלית! זו היא מצווה קיומית! אין דרך אחרת!

בואו נהיה אור לגוים! בואו נשמש דוגמה לשלום ולאחווה. בואו נוכיח כי ציבענו המגוונים ודעותינו השונות הם מעיין חיים המוסיף השראה ואנו משתבחים בו!

עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואימרו אמן!

אימרו אמן! ותנו ידכם לאהבת-יה וביחד נעשה שלום בישראל!

ולא ילמדו עוד אישׁ את רעהו ואישׁ את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם; נאם יהוה!
(ירמיהו:לא;לב)

סובלנות, צדק חברתי, שוויון זכויות, וחירות הפרט הם ערכים מן התורה ועלינו לישמם ללא התפשרות בישראל.